פרק צג · אות יב
יב וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ (בראשית מה, יד), וְכִי שְׁנֵי צַוָּארִים הָיוּ לוֹ לְבִנְיָמִין, אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת יוֹסֵף רָאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁשְּׁנֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁוֹת עֲתִידִין לִבָּנוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וַעֲתִידִין לֵחָרֵב, (בראשית מה, יד): וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו, רָאָה שֶׁמִּשְׁכַּן שִׁלֹה עָתִיד לְהֵעָשׂוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְעָתִיד לֵחָרֵב. (בראשית מה, ב): וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי, כְּשֵׁם שֶׁלֹא פִּיֵּס יוֹסֵף אֶת אֶחָיו אֶלָּא בִּבְכִיָּה, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ גּוֹאֵל אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא מִתּוֹךְ בְּכִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, ח): בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם.