פרק צג · אות ט
ט אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאַתְּ קוֹרֵא שֶׁדִּבֵּר יְהוּדָה לְיוֹסֵף בִּפְנֵי אֶחָיו עַד שֶׁאַתְּ מַגִּיעַ (בראשית מה, א): וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, הָיָה בָּהֶם פִּיּוּס לְיוֹסֵף, וּפִיּוּס לְאֶחָיו, וּפִיּוּס לְבִנְיָמִין. פִּיּוּס לְיוֹסֵף, לוֹמַר רְאוּ הֵיךְ הוּא נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עַל בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל. פִּיּוּס, לְאֶחָיו לוֹמַר רְאוּ הֵיאַךְ הוּא נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עַל אָחִיו. פִּיּוּס לְבִנְיָמִין, אָמַר לוֹ כְּשֵׁם שֶׁנָּתַתִּי נַפְשִׁי עָלֶיךָ כָּךְ אֲנִי נוֹתֵן נַפְשִׁי עַל אָחִיךָ. וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק וגו', רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר לֹא עָשָׂה יוֹסֵף כַּשּׁוּרָה, שֶׁאִלּוּ בָּעֲטוּ בּוֹ אֶחָד מֵהֶם מִיָּד הָיָה מֵת. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כַּהֹגֶן וְכַשּׁוּרָה עָשָׂה, יוֹדֵעַ הָיָה צִדְקָן שֶׁל אֶחָיו, אָמַר חַס וְשָׁלוֹם אֵין אַחַי חֲשׁוּדִים עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים.