אור ברסלב
בראשית רבה פרק צב › אות ה

בראשית רבה

פרק צב · אות ה

אות ד

ה וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם וגו' וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם וגו' (בראשית מג, כז כח), רַבִּי חִיָּא רַבָּה חֲמָא חַד בַּבְלָאי, אֲמַר לֵיהּ מָה עָבֵד אַבָּא, אֲמַר לֵיהּ אִמָּךְ שָׁאֲלָה בָךְ. אֲמַר לֵיהּ אֲנָא אֲמַר לָךְ כְּדֵין וְאַתְּ אוֹמֵר לִי כְּדֵין. אֲמַר לֵיהּ שׁוֹאֲלִים עַל הַחַיִּים וְאֵין שׁוֹאֲלִים עַל הַמֵּתִים. כָּךְ הַשָּׁלוֹם אֲבִיכֶם, זֶה יַעֲקֹב. הַזָּקֵן, אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם, זֶה יִצְחָק, וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ. (בראשית מג, כט): וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת וגו', אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין לְפִי שֶׁשָּׁמַעְנוּ חֲנִינָה בְּאַחַד עָשָׂר שְׁבָטִים וְלֹא שָׁמַעְנוּ חֲנִינָה בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִין, וְהֵיכָן שָׁמַעְנוּ, כָּאן שָׁמַעְנוּ (בראשית מג, כט): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי, (בראשית מג, ל לג): וַיְמַהֵר יוֹסֵף וגו' וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו וגו', נָטַל אֶת הַגָּבִיעַ וְהָיָה עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּמַעֲרִים וּמֵרִיחַ בַּגָּבִיעַ, אָמַר יְהוּדָה שֶׁהוּא מֶלֶךְ יוֹשֵׁב בָּרֹאשׁ, רְאוּבֵן שֶׁהוּא בְּכוֹר יֵשֵׁב שֵׁנִי לוֹ, וְכֵן כֻּלָּן, אֲמַר אֲנָא לֵית לִי אִמָּה וּבִנְיָמִין לֵית לֵיהּ אִמָּה, כַּד יְלֵידַת לֵיהּ אִמֵּיהּ מִיתַת, מִן בְּגִין דָּא יֵיתֵי וְיִתֵּן רֵאשֵׁיהּ גַּבֵּיהּ דִּידִי. לְפִיכָךְ (בראשית מג, לג): וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים וגו'. (בראשית מג, לד): וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו וגו', נָתַן לוֹ יוֹסֵף וְנָתְנָה לוֹ אָסְנַת, נָתַן לוֹ מְנַשֶּׁה, נָתַן לוֹ אֶפְרַיִם, וְחֶלְקוֹ עִם אֶחָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מג, לג): וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם. (בראשית מג, לג): וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ, עִמּוֹ שָׁתוּ אֲבָל חוּץ מִמֶּנּוּ לֹא שָׁתוּ. דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁלֹא רָאָה אוֹתָן לֹא טָעַם טַעַם יַיִן, אַף הֵן לֹא טָעֲמוּ טַעַם יַיִן עַד שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ, עִמּוֹ שָׁתוּ חוּץ מִמֶּנּוּ לֹא שָׁתוּ.

תוכן העניינים

בראשית רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה