פרק צב · אות ב
ב עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד (תהלים לב, ו), זַבְדִּי בֶּן לֵוִי וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר פַּטְרוֹן תְּלָתֵיהוֹן אָמְרִין אִלֵּין קְרָיָא כַּד דְּמָכִין, חַד מִנְהוֹן אָמַר עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד, (תהלים לג, כא): כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ. וְאוֹחֲרָנָא אָמַר (תהלים כג, ה): תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן, (תהלים ה, יב): וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ וגו'. וְאוֹחֲרָנָא אָמַר (תהלים פד, יא): כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ (תהלים סג, ד): כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים (תהלים לא, ב): מָה רַב טוּבְךָ. רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא [כביכול] רַגְלָיו שֶׁל אָבִינוּ יַעֲקֹב וְהֶעֱמִידָן עַל הַיָּם וְאָמַר לוֹ רְאֵה נִסַּי שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה עִם בָּנֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קיד, א): בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, יִשְׂרָאֵל סָבָא. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַב אֲחָא אָמַר אַף רַגְלֵיהֶם שֶׁל אָבוֹת הֶעֱמִיד עַל הַיָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עח, יב): נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא. לְעֵת מְצוֹא, לְעֵת מִצּוּי הַיּוֹם, לְעֵת מִצּוּי הַדִּין, לְעֵת מִצּוּי הַנֶּפֶשׁ, לְעֵת מִצּוּי הַחֶשְׁבּוֹן, כֵּיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁנִּתְמַצָּה הַחֶשְׁבּוֹן הִתְחִיל שׁוֹפֵךְ תַּחֲנוּנִים, וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים וגו'.