פרק צא · אות ז
ז וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אָחִיו וגו' (בראשית מב, ז), אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה נַעֲשָׂה נָכְרִי לָהֶם. (בראשית מב, ח): וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וגו', רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁנָּפְלוּ בְּיָדוֹ וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו, בְּשָׁעָה שֶׁנָּפַל בְּיָדָן (בראשית מב, ח): וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי הוּא שֶׁהִנִּיחָן בַּחֲתִימַת זָקָן, וַיַּכִּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ, שֶׁהִנִּיחוּהוּ בַּחֲתִימַת זָקָן. (בראשית מב, ט): וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף וגו' וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם וגו' (בראשית מב, יא): כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד, נִצְנְצָה בָּהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אֲמַרִין לֵיהּ אֲנַן וְאַתְּ בְּנוֹהִי דִּגְבַר חַד אֲנַן. (בראשית מב, יג): וַיֹּאמְרוּ שְׁנֵים עָשָׂר אֲנַחְנוּ, אֲמַר לְהוֹן וְאָן הוּא, זַבְּנָן יָתֵיהּ. אֲמַר לְהוֹן בְּכַמָּה זַבִּנְתּוּן יָתֵיהּ, אֲמָרִין לֵיהּ בַּחֲמֵשׁ סִלְעִין. אֲמַר לְהוֹן וְאִין הֲוָה אָמַר לְכוֹן בַּר נָשׁ יַהֲבוּן לִי חֲמֵשׁ סִלְעִין וַאֲנָא יָהֵיב יָתֵיהּ לְכוֹן, אַתּוּן עָבְדִין, אֲמָרִין לֵיהּ, אִין. וְאִם אֲמַר לְכוֹן בַּר נָשׁ יַהֲבוּן לִי בְּכַפְלָא וַאֲנָא יָהֵיב יָתֵיהּ לְכוֹן, אַתּוּן עָבְדִין, אֲמָרִין הִין. וְאִם הֲוָה בַּר נָשׁ אֲמַר לְכוֹן אִין הֲוֵיתוּן יַהֲבִין בֵּיהּ אַלְפָא לָא יָהֲבֵינָא לֵיהּ לְכוֹן, מָה הֲוֵיתוּן עָבְדִין, אֲמָרִין לֵיהּ עַל מְנָת כֵּן נַחְתֵינוּן אִי לְמִקְטַל אִי לְאִיתְקְטָלָא. אֲמַר לְהוֹן (בראשית מב, יד): הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵכֶם מְרַגְּלִים וגו'. (בראשית מב, טו): בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ חֵי פַרְעֹה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר הָיָה נִשְׁבַּע בְּחֵי פַּרְעֹה, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לִגְדִי שֶׁבָּרַח מִן הַמִּרְעֶה וְנִכְנַס אֵצֶל אִשָּׁה אַלְמָנָה, מֶה עָשְׂתָה, עָמְדָה וְשָׁחַטָּתוֹ וְהִפְשִׁיטַתּוּ וּנְתָנַתּוּ בְּתוֹךְ הַמִּטָּה וְכִסַּת עָלָיו סָדִין. אֲתוֹן בָּעֲיִין לֵיהּ מִן גַּבָּהּ, אָמְרָה כֵּן תְּהֵא הַהִיא אִתְּתָא מְנַכְּשָׁא מִבִּשְׂרֵיהּ הָדֵין וְאָכְלָה אִם יָדְעָה בֵּיהּ. כָּךְ (בראשית מב, טו): חֵי פַרְעֹה אִם תֵּצְאוּ וגו', (בראשית מב, טז): שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד, (בראשית מב, יז): וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל מִשְׁמָר שְׁלשֶׁת יָמִים, לְעוֹלָם אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנִּיחַ אֶת הַצַּדִּיקִים בְּצָרָה שְׁלשֶׁת יָמִים, וְכֵן לָמְדוּ לְיוֹסֵף לְיוֹנָה לְמָרְדְּכַי לְדָוִד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (הושע ו, ב): יְחַיֵּינוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁל שְׁבָטִים, יְקִמֵנוּ, (בראשית מב, יח): וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי.