פרק פח · אות ג
ג רַבִּי יוּדָא בַּר סִימוֹן וְרַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, כְּתִיב (תהלים מו, ט): לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' וגו', הִקְצִיף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲדוֹנִים עַל עַבְדֵיהֶם לִתֵּן גְּדֻלָּה לַצַּדִּיקִים, (בראשית מא, י): פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו, לִתֵּן גְּדֻלָּה לְיוֹסֵף. עֲבָדִים עַל אֲדוֹנֵיהֶם, לִתֵּן גְּדֻלָּה לַצַּדִּיק, (אסתר ב, כא): קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ, לִתֵּן גְּדֻלָּה לְמָרְדְּכָי. רַבִּי יוּדָן הֲוָה מִשְׁתָּעֵי אִלֵּין עוֹבְדַיָּא דְּבִגְתָן וָתֶרֶשׁ, רַב אָמַר קוּנְדָא מְכֵירִין נָתְנוּ בְּתוֹךְ מִנְעָלֵיהֶם. רַבִּי חָנִין אָמַר מַנְגָנִין עָשׂוּ לוֹ לְחָנְקוֹ. שְׁמוּאֵל אָמַר חֲכִינָא עָשׂוּ לוֹ בְּתוֹךְ סִפְלוֹ. (אסתר ב, כג): וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא, רַבָּנָן אָמְרוּ זְבוּב נָתְנוּ בְּתוֹךְ פְּיָלֵי פּוֹטִירִין שֶׁלּוֹ, מִיָּד וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא.