פרק פז · אות ט
ט וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו וגו' כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה (בראשית לט, יט), רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. (בראשית לט, כ): וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ, אֲמַר לֵיהּ יָדַע אֲנָא דְּלֵית הוּא מִנָּךְ, אֶלָּא שֶׁלֹא לְעָרֵב פְּסֹלֶת בְּבָנָי [פרוש שלא פשעת בדבר אלא היא הטעתך, ואפלו לא היה בדין אלא בדי להוציא מלבן של בריות אני מיסרך].