פרק פב · אות יד
יד וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו (בראשית לו, יב), תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי לָמָּה לִי לִדְרשׁ וְלוֹמַר וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז, לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל בֵּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, עַד הֵיכָן הָיוּ הַמַלְכֻיּוֹת וְשִׁלְטוֹנִים רוֹצִים לְהִדָּבֵק בּוֹ, וּמָה הָיָה לוֹטָן, הוּא הָיָה אֶחָד מִן הַשִּׁלְטוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לו, כט): אַלּוּף לוֹטָן, וּכְתִיב (בראשית לו, כב): וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע, וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ וגו', אָמְרָה הוֹאִיל וְאֵינִי כְּדַאי לְהִנָּשֵׂא לוֹ לְאִשָּׁה, אֱהֵא לוֹ לְשִׁפְחָה. וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, מָה אִם עֵשָׂו הָרָשָׁע שֶׁלֹא הָיָה בְּיָדוֹ אֶלָּא מִצְוָה אַחַת עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מְכַבֵּד אֶת אָבִיו הָיוּ מַלְכֻיּוֹת וְשִׁלְטוֹנִיוֹת רוֹצוֹת לְהִדָּבֵק לוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּהְיוּ רוֹצִין לְהִדָּבֵק בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ הַצַּדִּיק שֶׁקִּיֵּם אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה.