פרק עט · אות ה
ה וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם, שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, לְפִי שֶׁכָּתוּב (בראשית לב, לב): וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ, בְּרַם הָכָא שָׁלֵם בְּגוּפוֹ. שָׁלֵם בְּבָנָיו, לְפִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית לב, ט): אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה, בְּרַם הָכָא שָׁלֵם בְּבָנָיו, שָׁלֵם בְּמָמוֹנוֹ, אַף עַל גַּב דְּאָמַר רַבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רַב אַחָא תֵּשַׁע שָׁנִים הָיָה מְכַבֵּד אָבִינוּ יַעֲקֹב אֶת עֵשָׂו בְּאוֹתוֹ הַדּוֹרוֹן, בְּרַם הָכָא שָׁלֵם בְּמָמוֹנוֹ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שָׁלֵם בְּתַלְמוּדוֹ, אֲבָל יוֹסֵף שָׁכַח, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מא, נא): כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (משלי טז, כו): נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ.