פרק עח · אות טז
טז וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָהּ (בראשית לג, יז), כַּמָּה שָׁנִים עָשָׂה אָבִינוּ יַעֲקֹב בְּסֻכּוֹת, רַבִּי אַבָּא אָמַר שְׁמוֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ, סֻכּוֹת וּבַיִת וְסֻכּוֹת, וּבְבֵית אֵל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר כָּל אוֹתָן חֳדָשִׁים שֶׁעָשָׂה בְּבֵית אֵל הָיָה מְכַבֵּד אֶת עֵשָׂו בְּאוֹתוֹ דּוֹרוֹן. רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי חוּנְיָא אוֹמֵר תִּשְׁעָה שָׁנִים הָיָה מְכַבֵּד אֶת עֵשָׂו בְּאוֹתוֹ דּוֹרוֹן. רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא אָמַר כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּבֵית אֵל, לֹא נִמְנַע מִלְּנַסֵּךְ. אָמַר רַבִּי חָנָן כָּל מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כַּמָּה נִסּוּכִים נִסֵּךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּבֵית אֵל יוֹדֵעַ לְחַשֵּׁב אֶת מֵי טְבֶרְיָה.