פרק עח · אות ב
ב וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי (בראשית לב, כז), שֶׁהִגִּיעַ זְמַן קִלּוּסִי לְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לוֹ יְקַלְּסוּ חֲבֵרֶיךָ. אָמַר לוֹ אֵינִי יָכוֹל, לְמָחָר אֲנִי בָּא לְקַלֵּס וְהֵן אוֹמְרִין לִי כְּשֵׁם שֶׁלֹא קִלַּסְתָּ אֶתְמוֹל כָּךְ אֵין אַתָּה מְקַלֵּס הַיּוֹם. אָמַר שִׁיַּצְתָּ סִיַּבְתָּ, (בראשית לב, כז): לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי, אָמַר לוֹ אוֹתָן הַמַּלְאָכִים שֶׁבָּאוּ אֵצֶל אַבְרָהָם לֹא פֵּרְשׁוּ מִמֶּנּוּ אֶלָּא בִּבְרָכָה. אָמַר לוֹ אוֹתָן נִשְׁתַּלְּחוּ עַל מְנָת כָּךְ, אֲבָל אֲנִי לֹא נִשְׁתַּלַּחְתִּי לְכָךְ. אָמַר לוֹ שִׁיַּצְתָּ סִיַּבְתָּ, לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, אָמַר לוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עַל יְדֵי שֶׁגִּלּוּ מִסְטוֹרִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִדְחוּ מִמְּחִצָּתָן מֵאָה וּשְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנָה שָׁנָה, אֶשְׁמַע לָךְ וְאֶדָּחֶה מִמְחִצָּתִי. אָמַר שִׁיַּצְתָּ סִיַּבְתָּ, לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי. אָמַר רַב הוּנָא בַּסּוֹף אָמַר אֲנִי מְגַלֶּה לוֹ, אִם אוֹמֵר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָמָּה גִּלִּיתָ לוֹ, אֲנִי אוֹמֵר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם נְבִיאֶיךָ גּוֹזְרִין גְּזֵרוֹת וְאֵין אַתָּה מְבַטֵּל גְּזֵרָתָן וַאֲנִי הָיִיתִי יָכוֹל לְבַטֵּל גְּזֵרָתָם. אָמַר לוֹ עָתִיד הוּא לְהִגָּלוֹת עָלֶיךָ בְּבֵית אֵל וּלְהַחֲלִיף אֶת שִׁמְךָ, וַאֲנִי עוֹמֵד שָׁם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יב, ה): בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ, עִמְּךָ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ.