פרק עו · אות ד
ד וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק (בראשית לב, י), הָא לְעֵשָׂו לֹא, אֶלָּא הַבּוֹחֵר בְּדַרְכֵיהֶם וְהָעוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם אֲנִי מִתְקַיֵּם עָלָיו, מִי שֶׁאֵינוֹ בּוֹחֵר בְּדַרְכֵיהֶם וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם, אֵינִי מִתְקַיֵּם עָלָיו. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר מִי הָיָה קָרוֹב לְדָוִד לֹא אָחָז, הוּא מַנִּיחַ לְאָחָז וְאוֹמֵר לְחִזְקִיָּהוּ (מלכים ב כ, ה): כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ, אֶלָּא הַבּוֹחֵר בְּדַרְכֵיהֶם וְהָעוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם אֲנִי מִתְקַיֵּם עָלָיו, שֶׁאֵינוֹ בּוֹחֵר בְּדַרְכֵיהֶם וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם, אֵינִי מִתְקַיֵּם עָלָיו.