פרק עה · אות יא
יא דָּבָר אַחֵר, (בראשית לב, ד): וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים, לָמָּה שָׁלַח יַעֲקֹב אֶצְלוֹ שְׁלוּחִים, אֶלָּא כָּךְ אָמַר אֶשְׁלַח לוֹ שְׁלוּחִים אִם יַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, אָמַר לָהֶם, אִמְרוּ לוֹ אַל תֹּאמַר, יַעֲקֹב כְּדֶרֶךְ שֶׁיָּצָא מִבֵּית אָבִיו הוּא עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, יא): כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי וגו'. (בראשית לב, ה): וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר, אִמְרוּ לוֹ אַל תֹּאמַר כְּשֶׁיָּצָא מֵעִמְּךָ נָטַל בְּיָדוֹ כְּלוּם מִתְּפִיסַת הַבַּיִת אֶלָּא בִּשְׂכָרִי קָנִיתִי כָּל הַלָּלוּ בְּכֹחִי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, יא): וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁקָּרָא יַעֲקֹב לְעֵשָׂו אֲדֹנִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה הִשְׁפַּלְתָּ עַצְמְךָ וְקָרָאתָ לְעֵשָׂו אֲדֹנִי ח' פְּעָמִים, חַיֶּיךָ אֲנִי מַעֲמִיד מִבָּנָיו שְׁמוֹנָה מְלָכִים קֹדֶם לְבָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לו, לא): וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ וגו'. אָמַר לָהֶם אִמְרוּ לוֹ אִם לְשָׁלוֹם אַתָּה מְתֻקָּן אֲנִי כְּנֶגְדֶּךָ, וְאִם לְמִלְחָמָה אֲנִי כְּנֶגְדֶּךָ, יֵשׁ לִי גִבּוֹרִים בַּעֲלֵי גְבוּרָה וּזְרוֹעַ שֶׁאוֹמְרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּבָר וְהוּא עוֹשֶׂה לָהֶם רְצוֹנָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמה, יט): רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה. לְפִיכָךְ בָּא דָּוִד לִתֵּן שֶׁבַח וְקִלּוּס לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲזָרוֹ בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יא, ב): כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (תהלים יא, ג): כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן צַדִּיק מַה פָּעָל, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אִם רִחַקְתָּ וְנָטַשְׁתָּ אֶת יַעֲקֹב שֶׁהוּא מַשְׁתִּיתוֹ וִיסוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י, כה): וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, צַדִּיק מַה פָּעָל, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֶמְרָה (תהלים כ, ח): אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.