פרק עה · אות ט
ט דָּבָר אַחֵר, (בראשית לב, ד): וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב, (תהלים קמ, ט): אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע זְמָמוֹ אַל תָּפֵק יָרוּמוּ סֶלָה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אַל תִּתֵּן לְעֵשָׂו הָרָשָׁע מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ, מַהוּ זְמָמוֹ אַל תָּפֵק, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲשֵׂה לוֹ זָמָם לְעֵשָׂו הָרָשָׁע כְּדֵי שֶׁלֹא תְּהֵא לוֹ נַחַת רוּחַ שְׁלֵמָה. וּמַה זָּמָם עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעֵשָׂו הָרָשָׁע, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אֵלּוּ בְּנֵי בַּרְבַּרְיָא וּבְנֵי גֵּרְמַאנְיָאה שֶׁאֲדוֹמִיִּים מִתְיָרְאִין מֵהֶם. דָּבָר אַחֵר אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל לָבָן לַעֲשׂוֹת עִמִּי רָעָה וְלֹא עֲזַבְתּוֹ, אַף מַחְשָׁבוֹת שֶׁל עֵשָׂו אָחִי שֶׁמְּחַשֵּׁב עָלַי לְהָרְגֵנִי הָפֵר רָעָתוֹ. זֶה אֶחָד מִשְּׁלשָׁה בְּנֵי אָדָם שֶׁחָשְׁבוּ רָעוֹת וְלֹא עָמְדוּ בְּיָדָן, עֵשָׂו וְיָרָבְעָם וְהָמָן, עֵשָׂו שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, מא): וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ. בְּיָרָבְעָם כְּתִיב (מלכים א יב, כו): וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ. בְּהָמָן כְּתִיב (אסתר ו, ו): וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ. מַהוּ וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ, אָמַר, קַיִן הָרַג אֶת אָחִיו וְלֹא עָשָׂה לוֹ הַמָּקוֹם כְּלוּם וְסוֹף שֶׁהוֹלִיד בָּנִים אֲחֵרִים וְיָרְשׁוּ עִמּוֹ אֶת הָעוֹלָם, אֲבָל אֲנִי אֶהֱרֹג אֶת יִצְחָק אָבִי תְּחִלָה, וְאַחַר כָּךְ אֶהֱרֹג אֶת יַעֲקֹב אָחִי וְאִירַשׁ אֶת הָעוֹלָם לְבַדִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, מא): יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי, אָמַר אֲקָרֵב אֶבְלוֹ שֶׁל אַבָּא קֹדֶם וְאַחַר כָּךְ (בראשית כז, מא): וְאֶהֶרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי, וְלֹא הִסְפִּיק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָדוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע.