פרק עא · אות ד
ד וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר כִּי שָׁמַע ה' כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן (בראשית כט, לג), זֶה עָתִיד לְהַעֲמִיד שׂוֹנֵא, וּמִי מְרַפֵּא מַכָּתוֹ, גַּם אֶת זֶה, פִּינְחָס, שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲמֹד מִלֵּוִי. (בראשית כט, לד): וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וגו' עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי, רַבִּי יוּדָן אָמַר לֵוִי זֶה עָתִיד לְלַוּוֹת אֶת הַבָּנִים לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם. עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר עַל כֵּן מְרֻבֶּה בְּאֻכְלוּסִין. (בראשית כט, לה): וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה', רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי לְכֹהֵן שֶׁיָּרַד לַגּוֹרֶן נָתַן לוֹ אֶחָד כּוֹר שֶׁל מַעֲשֵׂר וְלֹא הֶחֱזִיק לוֹ טוֹבָה, וְאֶחָד נָתַן לוֹ קֹמֶץ שֶׁל חֻלִּין וְהֶחֱזִיק לוֹ טוֹבָה, אֲמַר לֵיהּ אֲדוֹנִי הַכֹּהֵן אֲנִי נָתַתִּי לְךָ כּוֹר וְזֶה לֹא נָתַן לְךָ אֶלָּא קֹמֶץ וְאַתָּה מַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה. אָמַר לֵיהּ אַתְּ מֵחֶלְקִי נָתַתָּ לִי, אֲבָל זֶה נוֹתֵן לִי מִשֶּׁלּוֹ, לְפִיכָךְ אֲנִי מַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה. כָּךְ לְפִי שֶׁהָיוּ אִמָּהוֹת סְבוּרוֹת שֶׁזּוֹ מַעֲמֶדֶת שְׁלשָׁה וְזוֹ מַעֲמֶדֶת שְׁלשָׁה, וְכֵיוָן שֶׁיָּלְדָה לֵאָה בֵּן רְבִיעִי, אָמְרָה: הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'.