פרק סז · אות ז
ז וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה (בראשית כז, מ), רַבִּי לֵוִי אָמַר עוּל חַרְבָּךְ וְאַתְּ חָיֵי. (בראשית כז, מ): וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד, אָמַר רַב הוּנָא אִם זָכָה תַּעֲבֹד, וְאִם לָאו תְּאַבֵּד. (בראשית כז, מ): וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, אַתְּ יֵשׁ לְךָ יְרִידִים שְׁוָקִים וְהוּא יֵשׁ לוֹ שְׁוָקִים, אַתְּ יֵשׁ לָךְ נִימוֹסוֹת וְהוּא יֵשׁ לוֹ נִימוֹסוֹת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אִם רָאִיתָ אָחִיךָ פּוֹרֵק עֻלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה מֵעָלָיו, גְּזֹר עָלָיו שְׁמָדִים וְאַתָּה שׁוֹלֵט בּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה סג, טז): כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ, וְיִצְחָק הֵיכָן הוּא, מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ גְּזֹר עָלָיו שְׁמָדִים אַתְּ מַתְכִּיפוֹ לָאָבוֹת.