פרק סו · אות ה
ה וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב (בראשית כז, ל), אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ פּוּלְיוֹנוֹ שֶׁל אָבִינוּ יִצְחָק מְפֻלָּשׁ הָיָה, זֶה בָּא מִכָּאן וְזֶה בָּא מִכָּאן. רַבָּנָן אָמְרֵי כְּמִין אִיסְטְרִיפוֹמִיטָא, הַדְּלָתוֹת הָיוּ נִכְפָּלִין לַאֲחוֹרֵיהֶם, עָמַד לוֹ יַעֲקֹב אַחַר הַדֶּלֶת עַד שֶׁנִּכְנַס עֵשָׂו וְיָצָא לוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית כז, ל): אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב, נִרְאָה כְּיוֹצֵא וְאֵינוֹ יוֹצֵא. (בראשית כז, ל): וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ, מְזֻיָּן לָצוּד נַפְשׁוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כא, יג): וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה.