פרק סה · אות כא
כא דָּבָר אַחֵר, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, הָא קוֹלוֹ מְשַׁתֵּק אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים. רַבִּי רְאוּבֵן אָמַר כְּתִיב (יחזקאל א, כה): בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן. בְּעָמְדָם וְכִי יֵשׁ יְשִׁיבָה לְמַעְלָה, לֹא כֵן אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל אֵין יְשִׁיבָה לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, ז): וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה, אֵין לָהֶם קְפִיצִים (דניאל ז, טז): קִרְבֵת עַל חַד מִן קָאֲמַיָּא, מַה הוּא דֵין לְשׁוֹן קָאֲמַיָּא, קְיָמַיָּא. (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, (דברי הימים ב יח, יח): וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמְדִים, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ בְּעָמְדָם, אֶתְמְהָא. וּמָה הִיא בְּעָמְדָם, בָּא עָם דֹּם. בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִין שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַמַּלְאָכִים שׁוֹתְקִין, וְאַחַר כָּךְ תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן, וּמָה הֵן אוֹמְרִין (יחזקאל ג, יב): בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ. רַבִּי לֵוִי אָמַר (איוב לח, ז): בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים, מַה שֶּׁזַּרְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁנִּמְשַׁל לַכּוֹכָבִים מְקַלְּסִין, דִּכְתִיב בְּהוֹן (דניאל יב, ג): וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים, וְאַחַר כָּךְ וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים, אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, מָה הֵן אוֹמְרִין בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כְּתִיב (יחזקאל ג, יב): וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל וגו'. רַעַשׁ גָּדוֹל, אֶתְמְהָא, אֶלָּא מִשֶּׁקִּלַּסְתִּי אֲנִי וַחֲבֵרִי, וְאַחַר כָּךְ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְקוֹמוֹ, וּמָה הֵם אוֹמְרִים, בָּרוּךְ שֵׁם. רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלָּעִי הָיָה דוֹרֵשׁ הַקּוֹל קוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מְצַוַּחַת מִמַּה שֶּׁעָשׂוּ לוֹ הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קוֹלוֹ שֶׁל אַדְרִיָּנוּס קֵיסָר שֶׁהָרַג בְּבֵיתָר שְׁמוֹנִים אֶלֶף רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם.