פרק סה · אות יט
יט וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל בְּנוֹ מַה זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי (בראשית כז, כ), מִהַרְתָּ לִמְצֹא אֶת הַבְּרָכָה בְּנִי, אָבִיךָ נִתְבָּרֵךְ בֶּן שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, וְאַתָּה בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלשׁ שָׁנִים, (בראשית כז, כ): וַיֹּאמֶר כִּי הִקְרָה ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, חַד מִנְּהוֹן אֲמַר אִם לְקָרְבָּנְךָ הִמְצִיא לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, יג): וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל, לְמַאֲכָלְךָ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְאוֹחֲרָנָא אֲמַר אִם לְזִוּוּגְךָ הִמְצִיא לְךָ, דִּכְתִיב (בראשית כד, יב): הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם, וּכְתִיב (בראשית כד, סג): וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים, לְמַאֲכָלְךָ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, כִּי הִקְרָה ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְעוֹרְבָא דְּאַיְתֵי נוּרָא עַל קִנֵּיהּ, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר כִּי הִקְרָה ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי, אָמַר יִצְחָק יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין עֵשָׂו מַזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֶה מַזְכִּיר, אֵין זֶה עֵשָׂו אֶלָּא יַעֲקֹב, כֵּיוָן שֶׁאָמַר יִצְחָק לְיַעֲקֹב (בראשית כז, כא): גְּשָׁה נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי, נִשְׁפְּכוּ מַיִם עַל שׁוֹקָיו וְהָיָה לִבּוֹ רָפֶה כַּשַּׁעֲוָה, וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי מַלְאָכִים אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ, וְהָיוּ אוֹחֲזִין אוֹתוֹ בְּמַרְפֵּקוֹ כְּדֵי שֶׁלֹא יִפֹּל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מא, י): אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ, אַל תִּשְׁוָע.