פרק סה · אות ט
ט אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אַבְרָהָם תָּבַע זִקְנָה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אָדָם וּבְנוֹ נִכְנָסִין לְמָקוֹם וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ לְמִי מְכַבֵּד, מִתּוֹךְ שֶׁאַתָּה מְעַטְּרוֹ בְּזִקְנָה אָדָם יוֹדֵעַ לְמִי מְכַבֵּד. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ דָּבָר טוֹב תָּבַעְתָּ וּמִמְּךָ הוּא מַתְחִיל. מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן אֵין כְּתִיב זִקְנָה, וְכֵיוָן שֶׁעָמַד אַבְרָהָם נָתַן לוֹ זִקְנָה, (בראשית כד, א): וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים. יִצְחָק תָּבַע יִסּוּרִין, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים אָדָם מֵת בְּלֹא יִסּוּרִים מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה כְּנֶגְדּוֹ, מִתּוֹךְ שֶׁאַתָּה מֵבִיא עָלָיו יִסּוּרִים אֵין מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה כְּנֶגְדּוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ דָּבָר טוֹב תָּבַעְתָּ וּמִמְּךָ אֲנִי מַתְחִיל, מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן אֵין כְּתִיב יִסּוּרִין וְכֵיוָן שֶׁעָמַד יִצְחָק נָתַן לוֹ יִסּוּרִים, וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ. יַעֲקֹב תָּבַע אֶת הַחוֹלִי, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אָדָם מֵת בְּלֹא חוֹלִי וְאֵינוֹ מְיַשֵּׁב בֵּין בָּנָיו, מִתּוֹךְ שֶׁהוּא חוֹלֶה שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה יָמִים הוּא מְיַשֵּׁב בֵּין בָּנָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ דָּבָר טוֹב תָּבַעְתָּ וּמִמְּךָ הוּא מַתְחִיל (בראשית מח, א): וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה. אָמַר רַבִּי לֵוִי אַבְרָהָם חִדֵּשׁ זִקְנָה, יִצְחָק חִדֵּשׁ יִסּוּרִים, יַעֲקֹב חִדֵּשׁ חוֹלִי, חִזְקִיָּהוּ חִדֵּשׁ חוֹלִי שֶׁיִּתְרַפֵּא, אָמַר לוֹ הֶעֱמַדְתָּ אוֹתוֹ עַד יוֹם מוֹתוֹ, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם חוֹלֶה וְעוֹמֵד, חוֹלֶה וְעוֹמֵד, הוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ דָּבָר טוֹב תָּבַעְתָּ וּמִמְּךָ אֲנִי מַתְחִיל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לח, ט): מִכְתָּב לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֲלֹתוֹ וַיְחִי מֵחָלְיוֹ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מִכָּאן שֶׁהָיָה בֵּין חוֹלִי לְחוֹלִי חוֹלִי כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם.