פרק סג · אות יד
יד וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים (בראשית כה, לד), מָה עֲדָשָׁה זוֹ עֲשׂוּיָה כְגַלְגַּל, כָּךְ הָעוֹלָם עָשׂוּי כְגַלְגַּל. מָה עֲדָשָׁה זוֹ אֵין לָהּ פֶּה, כָּךְ אָבֵל אָסוּר לוֹ לְדַבֵּר. מָה עֲדָשָׁה זוֹ יֵשׁ בָּהּ אֵבֶל וְיֵשׁ בָּהּ שִׂמְחָה, כָּךְ אֵבֶל, שֶׁמֵּת אָבִינוּ אַבְרָהָם, שִׂמְחָה, שֶׁנָּטַל יַעֲקֹב אֶת הַבְּכוֹרָה. (בראשית כה, לד): וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, הִכְנִיס עִמּוֹ כַּתְ שֶׁל פָּרִיצִים, אָמְרִין נֵיכוֹל דִּידֵיהּ וְנֵיחוּךְ עָלָיו, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת (ישעיה כא, ה): עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן, סְדַר פָּתוֹרָא. (ישעיה כא, ה): צָפֹה הַצָּפִית, סְדַר מְנַרְתָּא. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אִית אַתְרָא דְּקָרְיִין לִמְנַרְתָּא צָפִיתָא. (ישעיה כא, ה): קוּמוּ הַשָּׂרִים, זֶה מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל. (ישעיה כא, ה): מִשְׁחוּ מָגֵן, כִּתְבוּ שֶׁהַבְּכוֹרָה לְיַעֲקֹב, תָּנֵי בַּר קַפָּרָא וּלְפִי שֶׁהָיוּ כִּמְשַׂחֲקִים, הִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׂחַק עִמָּהֶם וְקִיֵּים הַבְּכוֹרָה לְיַעֲקֹב, מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות ד, כב): כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְּכֹרִי יִשְׂרָאֵל. (בראשית כה, לד): וַיָּקָם וַיֵּלַךְ, רַבִּי לֵוִי אָמַר מֵעוֹלָמוֹ יָצָא. (בראשית כה, לד): וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה, וּמַה בִּזָּה עִמָּהּ, אָמַר רַבִּי לֵוִי תְּחִיַּת הַמֵּתִים בִּזָּה עִמָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יח, ג): בְּבוֹא רָשָׁע בָּא גַם בּוּז. בְּבוֹא רָשָׁע, זֶה עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי א, ד): וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה. בָּא גַם בּוּז, שֶׁבָּא בִּזְיוֹנוֹ עִמּוֹ. (משלי יח, ג): וְעִם קָלוֹן חֶרְפָּה, שֶׁנִּתְלַוָּה לוֹ קְלוֹנוֹ שֶׁל רָעָב, וְאֵין חֶרְפָּה אֶלָּא רָעָב, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל לו, ל): אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם.