פרק נז · אות ב
ב מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וּשְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק (משלי כה, כה). תַּמָּן תְּנֵינַן עַל הַגְּשָׁמִים וְעַל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת הוּא אוֹמֵר בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, מָה רָאוּ לִסְמֹךְ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת לִירִידַת גְּשָׁמִים, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר עַל שֵׁם מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה שְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק, מַה שְּׁמוּעָה טוֹבָה בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, אַף מַיִם קָרִים בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. דָּבָר אַחֵר, כְּמַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, כֵּן שְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁעַד שֶׁהוּא בְּהַר הַמּוֹרִיָה נִתְבַּשֵּׂר שֶׁנּוֹלְדָה זוּגָתוֹ שֶׁל בְּנוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה וגו'.