פרק נו · אות ה
ה וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ (בראשית כב, ט), וְיִצְחָק הֵיכָן הָיָה, אָמַר רַבִּי לֵוִי נְטָלוֹ וְהִצְנִיעוֹ, אָמַר דְּלָא יִזְרוּק הַהוּא דְּיִגְעַר בֵּיהּ אֶבֶן, וְיִפְסְלֶנּוּ מִן הַקָּרְבָּן. וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וגו' וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, רַבִּי חָפְנִי בַּר יִצְחָק אָמַר כָּל מַה שֶּׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם עוֹקֵד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ מִלְּמַטָּן הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹבֵשׁ שָׂרֵיהֶם שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִלְּמַעְלָן, וְלֹא עָשָׂה, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהִפְלִיגוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמָן בִּימֵי יִרְמְיָהוּ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה אַתֶּם סְבוּרִים דְּאִלֵּין כָּפְתַיָּא קַיָּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום א, י): כִּי עַד סִירִים סְבֻכִים וּכְסָבְאָם סְבוּאִים, כִּי עַד שָׂרִים סְבוּכִים, אֶלָּא כְּסָבְאָם סְבוּאִים, אִשְׁתְּרוֹן יָתְהוֹן כָּפְתַיָּא, דִּכְתִיב (נחום א, י): אֻכְּלוּ כְּקַשׁ יָבֵשׁ מָלֵא, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁלַח אָבִינוּ אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ לִקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ, בָּכוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לג, ז): הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה, מַהוּ חֻצָה, רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר חֻצָה חִיצָה הוּא בָּרְיָה לְמִכַּס יַת בְּרֵיהּ וּמָה הָיוּ אוֹמְרִים (ישעיה לג, ח): נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת, אֵין אַבְרָהָם מְקַבֵּל אֶת הָעוֹבְרִים וְאֶת הַשָּׁבִים. (ישעיה לג, ח): שָׁבַת עֹבֵר אֹרַח, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית יח, יא): חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה. (ישעיה לג, ז): הֵפֵר בְּרִית, (בראשית יז, כא): וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק. (ישעיה לג, ז): מָאַס עָרִים, (בראשית כ, א): וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ. (ישעיה , ז): לֹא חָשַׁב אֱנוֹשׁ, לֹא עָמְדָה זְכוּת לְאַבְרָהָם, אֶתְמְהָא. וּמִי יֹאמַר לְךָ שֶׁאֵין הַפָּסוּק מְדַבֵּר אֶלָּא בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, נֶאֱמַר כָּאן מִמַּעַל, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן מִמַּעַל (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.