פרק נג · אות יב
יב וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם (בראשית כא, יא), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לג, טו): עֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ וגו', אָמַר רַבִּי יוּדָן יִצְחָק אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא בְיִצְחָק, רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם בַּר חַטְיָה בי"ת תְּרֵין, בְּמִי שֶׁהוּא מוֹדֶה בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי שָׁלוֹם, כְּתִיב (תהלים קה, ה): זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו, מוֹפֵת נָתַתָּ לְמִי שֶׁהוּא מוֹצִיא מִתּוֹךְ פִּיו, כָּל מִי שֶׁהוּא מוֹדֶה בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת יִקָּרֵא לְךָ זָרַע, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת לֹא יִקָּרֵא לְךָ זָרַע.