פרק נג · אות ה
ה וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה, (מלכים א ח, כד): אֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לוֹ. אֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ, זֶה אַבְרָהָם. אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לוֹ (בראשית יח, יד): לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ. (מלכים א ח, כד): וַתְּדַבֵּר בְּפִיךָ וּבְיָדְךָ מִלֵּאתָ כַּיּוֹם הַזֶּה, וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה. (תהלים קיג, ט): מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת, זוֹ שָׂרָה, (בראשית יא, ל): וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה. אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כא, ז): הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה. וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר, מַה שֶּׁאָמַר לָהּ הוּא בַּאֲמִירָה. וַיַּעַשׂ ה' כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, מַה שֶּׁדִּבֵּר לָהּ עַל יְדֵי מַלְאָךְ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר, מַה שֶּׁאָמַר לָהּ עַל יְדֵי מַלְאָךְ. וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, מַה שֶּׁאָמַר לָהּ הוּא. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר כַּאֲשֶׁר אָמָר, לִתֵּן לָהּ בֵּן. כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, לְבָרְכָהּ בְּחָלָב. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה וַהֲלֹא כְּבָר נִתְבַּשְּׂרָה בְּחָלָב, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִירָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִימֵי נַעֲרוּתֶיהָ. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר נוֹתֵן אֲנִי יִרְאָתָהּ עַל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, דְּלָא יְהוֹן מוֹנִין לָהּ וְצָוְחִין לָהּ עֲקַרְתָּא. רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ עִקַּר מִיטְרִין לֹא הָיָה לָהּ וּגְלַף לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִקַּר מִיטְרִין. אָמַר רַבִּי אַדָּא בַּעַל פִּקְדוֹנוֹת אָנִי, עֲמָלֵק הִפְקִיד אֶצְלִי חֲבִילוֹת שֶׁל קוֹצִים, וְהֶחֱזִיר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲבִילוֹת שֶׁל קוֹצִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א טו, ב): פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל. שָׂרָה הִפְקִידָה אֶצְלִי מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, הֶחֱזִיר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה.