פרק נג · אות ב
ב הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָק אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר (איוב ד, יז), וְכִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לִהְיוֹת צַדִּיק יוֹתֵר מִבּוֹרְאוֹ, אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר, וְכִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לִהְיוֹת טָהוֹר יוֹתֵר מִבּוֹרְאוֹ. מָה אֱלִישָׁע אוֹמֵר לַשּׁוּנַמִּית (מלכים ב ד, טז): לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חוֹבֶקֶת בֵּן, אָמְרָה לוֹ (מלכים ב ד, טז): אַל אֲדוֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ, אוֹתָן הַמַּלְאָכִים שֶׁבִּשְּׂרוּ אֶת שָׂרָה, כָּךְ אָמְרוּ לָהּ (בראשית יח, יד): לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן, אָמַר לָהּ אוֹתָן הַמַּלְאָכִים הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁהֵם חַיִּים וְקַיָּמִין לְעוֹלָם, אָמְרוּ לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ, אֲבָל אֲנִי שֶׁאֲנִי בָּשָׂר וָדָם, קַיָּם הַיּוֹם מֵת לְמָחָר, בֵּין חַי בֵּין מֵת לַמּוֹעֵד הַזֶּה אַתְּ חֹבֶקֶת בֵּן. מַה כָּתוּב שָׁם (מלכים ב ד, יז): וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע, דְּבָרָיו שֶׁל בָּשָׂר וָדָם מִתְקַיֵּם וּדְבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין מִתְקַיְּמִין, וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וגו'.