פרק נב · אות ז
ז וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי וגו' וָאֶחְשׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי (בראשית כ, ו), רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר מֵחֲטוֹ לִי, מַחֲטוֹנְךָ לִי, (בראשית כ, ו): עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ, מָשָׁל לְגִבּוֹר רוֹכֵב עַל הַסּוּס וְהַסּוּס רָץ וְרָאָה תִּינוֹק אֶחָד מֻשְׁלָךְ וּמָשַׁךְ הַסּוּס וְלֹא הִזִּיק אֶת הַתִּינוֹק, לְמִי הַכֹּל מְקַלְסִים לַסּוּס אוֹ לָרוֹכֵב, לֹא לָרוֹכֵב, כָּךְ עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹעַ אֵלֶיהָ, מַחֲטוֹנְךָ לִי, יִצְרְךָ הַמַּחֲטִיאֲךָ בְּיָדִי הוּא מָסוּר, וַאֲנִי מְנַעְתִּיךָ מִלַּחֲטֹא, מְשַׁכְתִּיךָ מִן הַחֵטְא, וְהַשֶּׁבַח שֶׁלִּי הוּא וְלֹא שֶׁלָּךְ.