פרק נב · אות ד
ד וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם, פָּנָה מִפְּנֵי רֵיחַ רָע, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לוֹט בֶּן אֲחִי אַבְרָהָם בָּא עַל שְׁתֵּי בְּנוֹתָיו. אַרְצָה הַנֶּגֶב, שִׁבְעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ, דָּרוֹם, נֶגֶב, תֵּימָן, יָם וְיָמִין וּסְנִינִים [נֻסַּח אַחֵר: וְסִינִים]. הֵתִיבוּן וְהָכְתִיב (תהלים עה, ז): וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים. אָמַר לָהֶם אַף הוּא דָּרוֹם הוּא. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, עָבַר הֲוֵית קַמֵּיהּ כְּנִשְׁתָּא דְּצִפּוֹרִין שְׁמָעִית מִיָּנוּקָא יְתִיבִין וְקָרְיִין וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם, אָמַרְתִּי גְּדוֹלִים דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁאָמְרוּ הֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹא תִּכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁפֵּרַשׁ אָבִינוּ אַבְרָהָם מִלּוֹט הָיְתָה פְּרִישָׁתוֹ פְּרִישַׁת עוֹלָם. וַיָּגָר בִּגְרָר, בִּגְרָדִיקִי. (בראשית כ, ב): וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִיא, עַל כָּרְחָהּ שֶׁלֹא בְּטוֹבָתָהּ.