פרק נא · אות י
י הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מח, ל): אֲנִי יָדַעְתִּי נְאֻם ה' עֶבְרָתוֹ וְלֹא כֵן בַּדָּיו, רַבִּי הוּנָא בַּר פַּפָּא וְרַבִּי סִימוֹן, רַבִּי הוּנָא אָמַר מִתְּחִלַּת עִבּוּרוֹ שֶׁל מוֹאָב לֹא הָיָה לְשֵׁם זְנוּת אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא כֵן בַּדָּיו עָשׂוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם אֶלָּא לְשֵׁם זְנוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, א): וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת וגו'. רַבִּי סִימוֹן אָמַר מִתְּחִלַּת עִבּוּרוֹ שֶׁל מוֹאָב לֹא הָיָה לְשֵׁם שָׁמַיִם אֶלָּא לְשֵׁם זְנוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעֶבְרָתוֹ לֹא כֵן בַּדָּיו, לֹא עָשָׂה כֵן בַּדָּיו לְשֵׁם זְנוּת אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (רות ג, ו): וַתֵּרֶד הַגֹּרֶן וַתַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוַּתָּה חֲמוֹתָהּ. אָמַר רַבִּי לֵוִי אִם תְּחִלָּתוֹ שֶׁל מוֹאָב לְשֵׁם זְנוּת גַּם סוֹפוֹ הָיָה לְשֵׁם זְנוּת, בַּדָּיו לֹא כֵן עָשׂוּ, וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וגו'. וְאִם מִתְּחִלַּת עִבּוּרוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם אַף סוֹפוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, בַּדָּיו לֹא כֵן עָשׂוּ, וַתֵּרֶד הַגֹּרֶן.