פרק נ · אות י
י וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר (בראשית יט, טו), אָמַר רַבִּי חֲנִינָא מִשֶּׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר עַד שֶׁיָּאִיר הַמִּזְרָח אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבַּעַת מִלִּין, מִשֶּׁהֵאִיר הַמִּזְרָח עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה אַרְבַּע מִלִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה, וּכְתִיב (בראשית יט, כג): הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ, וּמִסְּדוֹם לְצֹעַר אַרְבַּע מִלִּין, אָמַר רַבִּי זְעִירָא הַמַּלְאָךְ הָיָה מְקַדֵּר לִפְנֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ. וּמִנַּיִן מִשֶּׁהֵאִיר הַמִּזְרָח עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבַּע מִלִּין, כְּמוֹ וּכְמוֹ, מִלְּתָא דָּמְיָא לְמִלְּתָא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם הֲדָא כּוֹכַבְתָּא דְּצַפְרָא אַיַּלְתָּא דְּשַׁחֲרָא, שַׁקְרָן הוּא, פְּעָמִים פּוֹחֶתֶת וּפְעָמִים שֶׁהִיא מוֹסֶפֶת, אֶלָּא כְּמִין תַּרְתֵּין קַרְנִין דִּנְהוֹרָא סָלְקִין מִמַּדִּינְחָא וּמַנְהֲרִין לְעָלְמָא. (בראשית יט, טו): וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת וגו', אָמַר רַבִּי טוֹבִיָּה בַּר רַבִּי יִצְחָק שְׁתֵּי מְצִיאוֹת, רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה וְנַעֲמָה הָעֲמוֹנִית. אָמַר רַבִּי יִצְחָק (תהלים פט, כא): מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי, הֵיכָן מָצָאתִי אוֹתוֹ בִּסְדוֹם.