פרק מט · אות יד
יד וַיֵּלֶךְ ה' כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם (בראשית יח, לג), הַדַּיָּן הַזֶּה כָּל זְמַן שֶׁהַסָּנֵיגוֹר מְלַמֵּד הוּא מַמְתִּין, נִשְׁתַּתֵּק הַסָּנֵיגוֹר עָמַד לוֹ הַדַּיָּן, כָּךְ וַיֵּלֶךְ ה' כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם, הַסָּנֵיגוֹר הַזֶּה כָּל זְמַן שֶׁהַדַּיָּן מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים הוּא מְלַמֵּד, עָמַד לוֹ הַדַּיָּן נִשְׁתַּתֵּק הַסָּנֵיגוֹר, כָּךְ וַיֵּלֶךְ ה' כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם, וּכְתִיב (בראשית יח, לג): וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ. הַקָּטֵיגוֹר הַזֶּה כָּל זְמַן שֶׁהַסָּנֵיגוֹר מְלַמֵּד וְהַדַּיָּן מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים מַמְתִּין, עָמַד לוֹ הַדַּיָּן נִשְׁתַּתֵּק הַסָּנֵיגוֹר וְהַמְקַטְרֵג הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ, כָּךְ וַיֵּלֶךְ ה', וּכְתִיב (בראשית יט, א): וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב.