פרק מט · אות יא
יא וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי (בראשית יח, כז), אָמַר אִלּוּ הֲרָגַנִי אַמְרָפֶל לֹא הָיִיתִי עָפָר, וְאִי שְׂרָפַנִּי נִמְרוֹד לֹא הָיִיתִי אֵפֶר. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ אַתָּה אָמַרְתָּ (בראשית יח, כז): וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְבָנֶיךָ כַּפָּרָה בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יט, יז): וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת (במדבר יט, ט): וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה. תָּנֵינַן סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד, מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה בִּרְחוֹב הָעִיר וכו' וְנוֹתְנִין אֵפֶר מִקְלֶה עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה. רַבִּי יוּדָן בַּר מְנַשֶּׁה וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן חַד אָמַר זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, וְחַד אָמַר זְכוּתוֹ שֶׁל יִצְחָק, מַאן דְּאָמַר זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, מַאן דְּאָמַר זְכוּתוֹ שֶׁל יִצְחָק, אֵפֶר בִּלְבָד. מִלְּתָא דְּרַבִּי יוּדָן פְּלִיגָא אַהָא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי דַּהֲוָה מַכְרִיז בְּצִבּוּרָא וְאָמַר כָּל מַאן דְּלָא מְטָא שְׁלִיחָא דְצִבּוּרָא לְגַבֵּיהּ לְמִתַּן קִטְמָא בְּרֵישֵׁיהּ, יִסַּב אִיהוּ קִטְמָא וִיהֵיב בְּרֵישֵׁיהּ. מִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי אָמַר הוּא עָפָר וְהוּא אֵפֶר.