פרק מח · אות טו
טו וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וגו' (בראשית יח, ט), אל"ף יו"ד וי"ו נָקוּד, למ"ד אֵינוֹ נָקוּד, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא כְּתָב רָבֶה עַל הַנְּקֻדָּה אַתָּה דּוֹרֵשׁ אֶת הַכְּתָב, נְקֻדָּה רָבָה עַל הַכְּתָב אַתָּה דּוֹרֵשׁ אֶת הַנְּקֻדָּה, כָּאן שֶׁהַנְּקֻדָּה רָבָה עַל הַכְּתָב אַתָּה דּוֹרֵשׁ אֶת הַנְּקֻדָּה, אַיּוֹ אַבְרָהָם. אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ אַיֵּה שָׂרָה כָּךְ אָמְרוּ לְשָׂרָה אַיּוֹ אַבְרָהָם. (בראשית יח, ט): וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים ה, כד): תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מִנְּשֵׁי דּוֹר הַמִּדְבָּר שֶׁהֵן יוֹשְׁבוֹת בְּאֹהָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, י): אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ, וְלָמָּה תְּבֹרָךְ מֵהֶם, הֵן יָלְדוּ וְקִיְּמוּ אֶת הָעוֹלָם, וּמֶה הָיָה מוֹעִיל לָהֶם שֶׁאִלְמָלֵא הִיא כְּבָר הָיוּ אֲבוּדִין. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר מִן הָאִמָּהוֹת, הֵן יָלְדוּ וכו' שֶׁאִלּוּלֵי הִיא כְבָר הָיוּ אֲבוּדִין.