פרק מז · אות י
י וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף (בראשית יז, כז), תַּנְיָא הוֹלְכִים לְיָרִיד שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד לִקַּח מֵהֶם בָּתִּים שָׂדוֹת וּכְרָמִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת. רַבִּי אַמֵּי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לֹא סוֹף דָּבָר עֲבָדִים מְהוּלִים הֵן לוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ עֲרֵלִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְנִיסָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בָּעֵי קוֹמֵי דְּרֵישׁ לָקִישׁ אֲמַר לֵיהּ מַהוּ לִקַּח עֲבָדִים מִן עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אֲמַר לֵיהּ אֵימָתַי אַתְּ שׁוֹאֲלֵנִי, בְּיוֹם טוֹב, תְּנֵא אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, וְכֵן הַקּוֹנֶה חָצֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ הֲרֵי לְמָחָר בְּכָךְ וְכָךְ, מִשּׁוּם דַּחֲבִיבָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לוֹמַר כָּךְ. תָּנֵי חִזְקִיָּה (דברים כ, כ): עַד רִדְתָּהּ, אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁלֹא נִכְבְּשָׁה יְרִיחוֹ אֶלָּא בְּשַׁבָּת. שְׁלשָׁה יְרִידִים הֵם: יְרִיד עַזָּה: יְרִיד עַכּוֹ: יְרִיד בָּטְנָן, וְאֵין לְךָ מְחֻוָּר מִכֻּלָּם אֶלָּא יְרִיד בָּטְנָן. אָמַר אַבְרָהָם, עַד שֶׁלֹא מַלְתִּי הָיוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים בָּאִים אֶצְלִי, תֹּאמַר מִשֶּׁמַּלְתִּי אֵינָן בָּאִים אֶצְלִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁלֹא מַלְתָּ הָיוּ בְּנֵי אָדָם בָּאִים אֶצְלְךָ, עַכְשָׁיו אֲנִי בִּכְבוֹדִי בָּא וְנִגְלֶה עָלֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יח, א): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא.