פרק מז · אות ז
ז וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל יְלִידֵי בֵיתוֹ (בראשית יז, כג), אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ בְּשָׁעָה שֶׁמָּל אַבְרָהָם אוֹתָן יְלִידֵי בֵּיתוֹ, הֶעֱמִידָן גִּבְעָה עֲרָלוֹת וְזָרְחָה עֲלֵיהֶם חַמָּה וְהִתְלִיעוּ וְעָלָה רֵיחָן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְטֹרֶת סַמִּים וּכְעוֹלָה שֶׁהִיא כָלִיל לָאִשִּׁים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁעָה שֶׁיִּהְיוּ בָנָיו שֶׁל זֶה בָּאִים לִידֵי עֲבֵרוֹת וְלִידֵי מַעֲשִׂים רָעִים אֲנִי נִזְכַּר לָהֶם הָרֵיחַ הַזֶּה וּמִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם.