פרק מה · אות ט
ט וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם (בראשית טז, יב), רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שֶׁהַכֹּל יִהְיוּ גְדֵלִים בַּיִּשׁוּב וְהוּא יִהְיֶה גָדֵל בַּמִּדְבָּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר פֶּרֶא אָדָם, וַדַּאי שֶׁהַכֹּל בּוֹזְזִים מָמוֹן וְהוּא בּוֹזֵז נְפָשׁוֹת. (בראשית טז, יב): יָדוֹ בַּכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ, קְרִי בֵיהּ כָּלְבּוֹ, הוּא וְהַכֶּלֶב שָׁוִים, מַה הַכֶּלֶב אוֹכֵל נְבֵלוֹת אַף הוּא אוֹכֵל נְבֵלוֹת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מָתַי יָדוֹ בַּכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ, לִכְשֶׁיָּבוֹא אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (דניאל ב, לח): וּבְכָל דִּי דָּיְרִין בְּנֵי אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָא יְהַב בִּידָךְ וְהַשְׁלְטָךְ בְּכָלְּהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה מט, כח): לְקֵדָר וּלְמַמְלְכוֹת חָצוֹר אֲשֶׁר הִכָּה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, נְבוּכַד רֶאצַר כְּתִיב, שֶׁאֲצָרָן בַּמִּדְבָּר וַהֲרָגָן. (בראשית טז, יב): עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן, הָכָא אַתְּ אָמַר יִשְׁכֹּן, וְהָתָם כְּתִיב (בראשית כה, יח): נָפָל, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ קַיָּם יִשְׁכֹּן, וּכְשֶׁמֵּת אַבְרָהָם נָפָל. עַד שֶׁלֹא פָּשַׁט יָדוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, יִשְׁכֹּן. כֵּיוָן שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, נָפָל. בָּעוֹלָם הַזֶּה יִשְׁכֹּן, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא נָפָל.