פרק מה · אות ג
ג וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ (בראשית טז, ג), לְקָחַתָּהּ בִּדְבָרִים, אָמְרָה לָהּ אַשְׁרַיִךְ שֶׁאַתְּ מִדַּבֶּקֶת לַגּוּף הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. (בראשית טז, ג): מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, רַבִּי אַמֵּי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ מִנַּיִן תְּנֵינַן נָשָׂא אִשָּׁה וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה אֵינוֹ רַשַּׁאי לִבָּטֵל מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה אֶלָּא יוֹצִיא וְיִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת, מֵהָכָא מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, הֲדָא אַמְרָת אֵין יְשִׁיבַת חוּצָה לָאָרֶץ עוֹלָה מִן הַמִּנְיָן. (בראשית טז, ג): וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ וְלֹא לְאַחֵר לְאִשָּׁה, וְלֹא לְפִילֶגֶשׁ.