פרק מד · אות ט
ט רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי אַיְּבוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, אַבְרָהָם וְדָוִד, אַבְרָהָם כְּתִיב בֵּיהּ ה' אֱלֹהִים מַה תִּתֶּן לִי, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם עָתִיד אֲנִי לְהַעֲמִיד בָּנִים וּלְהַכְעִיסְךָ, מוּטָב לִי וַאֲנִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי. דָּוִד אָמַר (תהלים קלט, כג): חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי, דַּע הַפּוֹרְשִׁים מִמֶּנִּי, (תהלים קלט, כד): וּרְאֵה אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם עָתִיד אֲנִי לְהַעֲמִיד בָּנִים לְהַעֲצִיבְךָ, מוּטָב לִי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם. (בראשית טו, ב): וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר בֶּן מֶשֶׁק בֵּיתִי, זֶה לוֹט, שֶׁנַּפְשׁוֹ שׁוֹקֶקֶת עָלָיו לְיוֹרְשֵׁנִי. הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ רָדַפְתִּי מְלָכִים עַד דַּמֶּשֶׂק וַעֲזָרַנִי הָאֵל. רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר בֶּן מֶשֶׁק בֵּיתִי, בַּר בֵּיתִי הוּא אֱלִיעֶזֶר, שֶׁעַל יָדוֹ רָדַפְתִּי מְלָכִים עַד דַּמֶּשֶׂק, וֶאֱלִיעֶזֶר הָיָה שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יד): וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת, מִנְיַן אֱלִיעֶזֶר הֲוָה שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת.