פרק מא · אות ט
ט וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט, כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ (בראשית יג, יד טז), מָה עֲפַר הָאָרֶץ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כָּךְ בָּנֶיךָ יִהְיוּ מְפֻזָּרִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וּמָה עֲפַר הָאָרֶץ אֵינוֹ מִתְבָּרֵךְ אֶלָּא בַּמַּיִם, אַף יִשְׂרָאֵל אֵינָן מִתְבָּרְכִין אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לְמַיִם. וּמֶה עָפָר מְבַלֶּה אֶת כְּלֵי מַתָּכוֹת וְהוּא קַיָּם לְעוֹלָם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּטֵלִים וְהֵם קַיָּמִים. וּמֶה עָפָר עֲשׂוּיָה דַּיִּשׁ, אַף בָּנֶיךָ עֲשׂוּיִין דַּיִּשׁ לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נא, כג): וְשַׂמְתִּיהָ בְּיַד מוֹגַיִךְ וגו', מָה הוּא מוֹגַיִךְ, אִלֵּין דִּמְמִיגִין מַכָּתֵיךְ, דִּמְלַחְלְחִין מַחָתֵיךְ, אֲפִלּוּ כֵּן לְטוֹבָתֵיךְ מְשַׁקְשְׁקִין לִיךְ מִן חוֹבִיךְ, הֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (תהלים סה, יא): בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה. (ישעיה נא, כג): אֲשֶׁר אָמְרוּ לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי וְנַעֲבֹרָה, מָה הָיוּ עוֹשִׂים לָהֶם מַרְבִּיצִים אוֹתָן בִּפְלָטֵרִיּוֹת וּמַעֲבִירִין רִידִיָּה עֲלֵיהֶם. רַבִּי עֲזַרְיָה מִשֵּׁם רַבִּי אַחָא סִימָן דָּא סִימָן טַב, מַה פְּלַטְיָא זוֹ מְבַלָּה אֶת הָעוֹבְרִים וְאֶת הַשָּׁבִים וְהִיא קַיֶּמֶת לְעוֹלָם, כָּךְ בָּנֶיךָ מְבַלִּים אֶת כָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְהֵן קַיָּמִים לְעוֹלָם.