פרק לד · אות ד
ד דָּבָר אַחֵר, צֵא מִן הַתֵּבָה, כְּתִיב (קהלת י, ד): אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח, מְדַבֵּר בְּנֹחַ, אָמַר נֹחַ כְּשֵׁם שֶׁלֹא נִכְנַסְתִּי בַּתֵּבָה אֶלָּא בִּרְשׁוּת כָּךְ אֵין אֲנִי יוֹצֵא אֶלָּא בִּרְשׁוּת (בראשית ז, א): בֹּא אֶל הַתֵּבָה, (בראשית ז, ז): וַיָּבֹא נֹחַ, (בראשית ח, טז): צֵא מִן הַתֵּבָה, (בראשית ח, יח): וַיֵּצֵא נֹחַ.