פרק לג · אות ה
ה וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ (בראשית ח, ו), הֲדָא מְסַיְעָא לְהַהוּא דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, חַלּוֹן. (בראשית ח, ז): וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קה, כח): שָׁלַח חשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ. וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן הִתְחִיל מְשִׁיבוֹ תְּשׁוּבוֹת, אָמַר לוֹ מִכָּל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁיֵּשׁ כָּאן אֵין אַתָּה מְשַׁלֵּחַ אֶלָּא לִי, אָמַר לוֹ מַה צֹּרֶךְ לָעוֹלָם בָּךְ, לֹא לַאֲכִילָה וְלֹא לְקָרְבָּן. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קַבְּלוֹ, שֶׁעָתִיד הָעוֹלָם לְהִצְטָרֵךְ לוֹ, אָמַר לוֹ אֵימָתַי, אָמַר לוֹ עַד יְבשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ, עָתִיד צַדִּיק אֶחָד לַעֲמֹד וּלְיַבֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם, וַאֲנִי מַצְרִיכוֹ לוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א יז, ו): וְהָעֹרְבִים מְבִאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עִיר הִיא בִּתְחוּם בֵּית שְׁאָן וּשְׁמָהּ עַרָבִי, רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר עוֹרְבִים מַמָּשׁ הָיוּ, וּמֵהֵיכָן הָיוּ מְבִיאִים לוֹ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל יְהוֹשָׁפָט. דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא מַעֲשֵׂה דּוֹר הַמַּבּוּל בְּגִנְזָק שֶׁל מָדַי וְלֹא בָכוּ, וְכֵיוָן שֶׁהִזְכִּיר לָהֶם מַעֲשֶׂה אִיּוֹב מִיָּד בָּכוּ, וְקָרָא עֲלֵיהֶם הַמִּקְרָא הַזֶּה (איוב כד, כ): יִשְׁכָּחֵהוּ רֶחֶם מְתָקוֹ רִמָּה עוֹד לֹא יִזָּכֵר וַתִּשָּׁבֵר כָּעֵץ עַוְלָה. יִשְׁכָּחֵהוּ רֶחֶם, הֵן שִׁכְּחוּ רַחֲמַי מִן הַבְּרִיּוֹת, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁכַּח רַחֲמָיו מֵהֶם. מְתָקוֹ רִמָּה, שֶׁמִּתְּקוּ רִמָּה מֵהֶן. עוֹד לֹא יִזָּכֵר וַתִּשָּׁבֵר כָּעֵץ עַוְלָה, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ תֵּעָקֵר אֵין כְּתִיב, אֶלָּא תִּשָּׁבֵר, כְּדָבָר שֶׁנִּשְׁבַּר וְאֵינוֹ מַעֲלֶה חֲלִיפִין, וְאֵיזֶה זֶה דּוֹר הַפְלָגָה.