פרק לב · אות ה
ה כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה וגו' (בראשית ז, ד), אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הֵן עָבְרוּ עַל הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, לְפִיכָךְ (בראשית ז, ד): אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הֵם קִלְקְלוּ אֶת הַצּוּרָה שֶׁנִּתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, לְפִיכָךְ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. (בראשית ז, ד): וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר קִיּוּמֵיהּ, רַבִּי אָבוּן אָמַר יְקוּמִינֵיהּ. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר זֶה קַיִן הָיָה תָּלוּי בְּרִפְיוֹן, וּבָא מַבּוּל וּשְׁטָפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, כג): וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם. (בראשית ז, ה): וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה', זֶה שִׁכּוּן לְכִנּוּס בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף.