פרק לא · אות י
י וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ (בראשית ו, טו), אָמַר רַבִּי יוּדָן זֶה וְזֶה עָתִיד אֶחָד לָמֹד בְּאַמָּתְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב ג, ג): הָאֹרֶךְ אַמּוֹת בַּמִּדָּה הָרִאשׁוֹנָה אַמּוֹת שִׁשִּׁים וְרֹחַב אַמּוֹת עֶשְׂרִים, וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתָהּ אַמָּה תְבִיקִין, רַבִּי הוּנָא אָמַר שֶׁהָיוּ מַתְבִּיאוֹת בָּהּ. רַבָּנָן אָמְרִין עַל שֵׁם תֵּבָתוֹ שֶׁל נֹחַ. שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָה, בַּר חַטְיָא אָמַר (תהלים קיט, טו): בְּפִקוּדֶיךָ אָשִׂיחָה, (תהלים קיט, טז): בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע, לִמְדָתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁאִם יַעֲשֶׂה אָדָם סְפִינָה שֶׁתְּהֵא עוֹמֶדֶת בַּלָּמִין, יַעֲשֶׂה רָחְבָּהּ אֶחָד מִשִּׁשָּׁה בְּאָרְכָּהּ, וְגָבְהָהּ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בְּאָרְכָּהּ.