פרק כו · אות ד
ד וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם (בראשית ו, א), אָמַר רַבִּי סִימוֹן בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת נֶאֱמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, לְשׁוֹן מֶרֶד (בראשית ד, כו): אָז הוּחַל, וַיְהִי כִּי הֵחֵל, (בראשית י, ח): הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ. אֲתִיבָן לֵיהּ וְהָכְתִיב (בראשית יא, ו): וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת, אָמַר לָהֶם קִיפַּח עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל נִמְרֹד וְאָמַר לָהֶם זֶה הִמְרִידָן עָלָי. (בראשית ו, א): לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, שֶׁהָיוּ שׁוֹפְכִים אֶת זַרְעָם עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים, וּלְפִי שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִים בִּזְנוּת לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם נְקֵבוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ו, א): וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם, וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַמֵּי יָלְדָה אִשְׁתּוֹ נְקֵבָה, חֲמָתֵיהּ רַבִּי חִיָּא רַבָּה אֲמַר לֵיהּ הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָרְכֶךָ, אֲמַר לֵיהּ מְנָא לָךְ הָא, אֲמַר לֵיהּ דִּכְתִיב: וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב וגו', עָלָה אֵצֶל אָבִיו אָמַר לוֹ שִׂמַּחֲךָ הַבַּבְלִי, אָמַר לוֹ כֵּן וְכֵן אָמַר לִי, אֲמַר לֵיהּ אַף עַל פִּי כֵן צֹרֶךְ לְיַיִן וְצֹרֶךְ לְחֹמֶץ, צֹרֶךְ יַיִן יֶתֶר מִן הַחֹמֶץ. צֹרֶךְ לְחִטִּין וְצֹרֶךְ לִשְׂעוֹרִים, צֹרֶךְ לְחִטִּין יוֹתֵר מִן הַשְּׂעוֹרִים. מִשֶּׁהָאָדָם מֵשִׂיא אֶת בִּתּוֹ וּמוֹצִיא יְצִיאוֹתָיו הוּא אוֹמֵר לָהּ לֹא יְהִי לִיךְ מַחֲזוֹרֵי לְהָכָא. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אַסֵּיב בְּרַתֵּיהּ, אֲמַרָה לֵיהּ אַבָּא צַלֵּי עֲלַי, אֲמַר לָהּ לָא יְהֵי לִיךְ מַחְזוֹרֵי לְהָכָא. יָלְדָה בֵּן זָכָר אֲמַרָה לֵיהּ אַבָּא צַלֵּי עֲלַי, אֲמַר לָהּ לָא יִשְׁלֵה וַוי מִפּוּמִיךְ. אָמְרָה לוֹ אַבָּא שְׁתֵּי שְׂמָחוֹת שֶׁבָּאוּ לִי אַתָּה מְקַלְּלֵנִי. אֲמַר לָהּ תַּרְתֵּיהֶן צְלָוָנָן, מִן גּוֹ דְּאַתְּ הַוְיָא שְׁלָם בְּבֵיתָךְ לָא יְהִי לִיךְ מַחֲזוֹרֵי לְהָכָא, וּמִן גּוֹ דַּהֲוֵי בְּרִיךְ קַיָּם, לָא יִשְׁלֵה וַוי מִפּוּמִיךְ, וַוי דְּלָא שָׁתֵי בְּרִי, וַוי דְּלָא אָכַל בְּרִי, וַוי דְּלָא אָזֵיל בְּרִי לְבֵי כְּנִשְׁתָּא.