פרק כד · אות ד
ד דָּבָר אַחֵר, זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, כְּתִיב (ישעיה נז, טז): כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב, עִם אָדָם הָרִאשׁוֹן. (ישעיה נז, טז): וְלֹא לָנֶצַח אֶקְצוֹף, עִם תּוֹלְדוֹתָיו. (ישעיה נז, טז): כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף, אָמַר רַבִּי הוּנָא הָרוּחַ הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא לָעוֹלָם הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַשְּׁלוֹ בֶּהָרִים וּמְשַׁבְּרוֹ בַּגְּבָעוֹת וְאוֹמֵר לוֹ הִזָּהֵר שֶׁלֹא תַּזִּיק בְּרִיּוֹתַי, מַאי טַעְמֵיהּ כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף, מַה הוּא יַעֲטוֹף מְשַׁלְּהֵי לֵיהּ, הֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (יונה ב, ח): בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אֶת ה' זָכָרְתִּי. אָמַר רַבִּי הוּנָא שָׁלשׁ רוּחוֹת עַל יְדֵי שֶׁיָּצְאוּ שֶׁלֹא בְמִשְׁקָל הָיָה עוֹלָם חָרֵב בָּהֶם, וְאֵלּוּ הֵן: אֶחָד בִּימֵי יוֹנָה, וְאֶחָד בִּימֵי אִיּוֹב, וְאֶחָד בִּימֵי אֵלִיָּהוּ. אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁל יוֹנָה עַל אוֹתָהּ הַסְּפִינָה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יונה א, ד): וַה' הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם. שֶׁל אִיּוֹב עַל אוֹתָה הַבַּיִת הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, יט): וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר, וְאֵין לְךָ קוֹזְמִיקוֹן אֶלָּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יט, יא): וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים. רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חִיָּא וְאַמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבָּנָן לְעוֹלָם אֵין מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא עַד שֶׁיִּבָּרְאוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּראוֹת, וְאֵלּוּ הֵן הַנְּשָׁמוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּסִפְרוֹ שֶׁל אָדָם: