פרק כג · אות ה
ה וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ (בראשית ד, כה), נִתּוֹסַף לוֹ תַּאֲוָה עַל תַּאֲוָתוֹ, לְשֶׁעָבַר אִם לֹא הָיָה רוֹאָהּ לֹא הָיָה מִתְאַוֶּה, עַכְשָׁו בֵּין רוֹאָהּ בֵּין שֶׁאֵינוֹ רוֹאָהּ הוּא מִתְאַוֶּה. רַבִּי אַבָּא בַּר יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא רֶמֶז לִמְפָרְשֵׁי יַמִּים שֶׁיִּהְיוּ נִזְכָּרִים אֶת בָּתֵּיהֶם וּבָאִים מִיָּד. (בראשית ד, כה): וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר וגו', רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר נִסְתַּכְּלָה אוֹתוֹ זֶרַע שֶׁהוּא בָּא מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאֵי זֶה זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. (בראשית ד, כה): תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן, מֵחֲטִיָּה שֶׁל הֶבֶל נֶהֱרַג קַיִן, לִשְׁנֵי אִילָנוֹת שֶׁהָיוּ סְמוּכִין זֶה לָזֶה, פָּכְרָה רוּחַ אֶת אֶחָד מֵהֶן וְנָפַל עַל חֲבֵרוֹ וּפְכָרוֹ, כָּךְ תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן, מֵחֲטִיָּהּ שֶׁל הֶבֶל נֶהֱרַג קָיִן.