פרק כב · אות יא
יא וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל ה' גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂא (בראשית ד, יג), לָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים אַתָּה סוֹבֵל, וּלְפִשְׁעִי אֵין אַתָּה סוֹבֵל. דָּבָר אַחֵר, גָּדוֹל עֲוֹנִי מִשֶּׁל אַבָּא, אַבָּא עַל מִצְוָה קַלָּה עָבַר וְנִטְרַד מִתּוֹךְ גַּן עֵדֶן, זוֹ שֶׁהִיא עֲבֵרָה חֲמוּרָה שְׁפִיכַת דָּמִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה גָּדוֹל עֲוֹנִי. (בראשית ד, יד): הֵן גֵּרַשְׁתָּ, אֶתְמוֹל גֵּרַשְׁתָּ אֶת אַבָּא, וְעַכְשָׁיו אַתְּ מְגָרְשֵׁנִי, הֵן גֵּרַשְׁתָּ אוֹתִי הַיּוֹם, שֶׁמָּא מִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וְנָד בָּאָרֶץ וגו'.