פרק כב · אות ח
ח אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הֶבֶל הָיָה גִּבּוֹר מִקַּיִן, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר וַיָּקָם, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נָתוּן תַּחְתָּיו, אָמַר לוֹ שְׁנֵינוּ בָּעוֹלָם מָה אַתְּ הוֹלֵךְ וְאוֹמֵר לְאַבָּא, נִתְמַלֵּא עָלָיו רַחֲמִים, מִיַּד עָמַד עָלָיו וַהֲרָגוֹ, מִן תַּמָּן אִינוּן אָמְרִין טַב לְבִישׁ לָא תַעֲבֵד וּבִישׁ לָא יִמְטֵי לָךְ. וַיַּהַרְגֵּהוּ, בַּמֶּה הֲרָגוֹ, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר בְּקָנֶה הֲרָגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד, כג): וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי, דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה חַבּוּרָה. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּאֶבֶן הֲרָגוֹ, שֶׁנֶאֱמַר (בראשית ד, כג): כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי, דָּבָר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פְּצָעִים. רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי יוֹנָתָן בַּר חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר נִתְבּוֹנֵן קַיִן מְהֵיכָן שָׁחַט אָבִיו אוֹתוֹ הַפָּר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים סט, לב): וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר, וּמִשָּׁם הֲרָגוֹ, מִמְּקוֹם הַצַּוָּאר מְקוֹם הַסִּימָנִין. וּמִי קְבָרוֹ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וְחַיּוֹת טְהוֹרוֹת קְבָרוּהוּ, וְנָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרָן שְׁתֵּי בְּרָכוֹת שֶׁמְבָרְכִים עֲלֵיהֶן, אַחַת לִשְׁחִיטָה וְאַחַת לְכִסּוּי הַדָּם.