פרק כא · אות ח
ח וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם (בראשית ג, כד), רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כְּבַת כֹּהֵן שֶׁנִּתְגַּרְשָׁה וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לַחֲזֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר כְּבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְגַּרְשָׁה וְהִיא יְכוֹלָה לַחֲזֹר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן הִקְשָׁה עָלָיו, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן רִיתָה עָלָיו. דָּבָר אַחֵר, וַיְגָרֶשׁ, הֶרְאָה לוֹ חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר (איכה ג, טז): וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי. רַבִּי לוּלְיָאנִי בַּר טַבְרִי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר לְמִגְרָשָׁהּ שֶׁל עֵדֶן גֵּרְשׁוֹ, וְהוֹשִׁיב עָלָיו שׁוֹמְרִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ אוֹתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ה, ו): וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר.