פרק כא · אות ב
ב הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כד, ל): עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב, אָמַר רַב הוּנָא הֲרֵי שֶׁקָּנָה שָׂדֶה וְקָנָה כֶּרֶם קָרוּי אִישׁ, וְקָרוּי אָדָם, וְנִקְרָא עָצֵל, מָה הֲנָיָה לוֹ. אֶלָּא עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, עַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב, זוֹ חַוָּה. אָמַר רַב הוּנָא הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁנִּקְרֵאת חַוָּה אָדָם (ישעיה מד, יג): כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת. (משלי כד, לא): וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׁנִים, (בראשית ג, יח): וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ. (משלי כד, לא): כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים, (בראשית ג, יט): בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם. (משלי כד, לא): וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה, (בראשית ג, כג): וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' מִגַּן עֵדֶן, כֵּיוָן שֶׁשְּׁלָחוֹ הִתְחִיל מְקוֹנֵן עָלָיו, (בראשית ג, כב): וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, הָוָה כְּחַד מִמֶּנּוּ.